לדעת זה לא תמיד להיות מסוגל — איך העברית מבחינה בין ידע, הבנה, יכולת, אפשרות, הצלחה והסתדרות?
אפשר לדעת מה צריך לעשות, להבין את ההוראות ואפילו להיות בעלי ניסיון — ובכל זאת לא להצליח. לפעמים דווקא היכולת להסתדר כשאין פתרון מוכן היא שמכריעה את התוצאה. מאת Tymur Levitin 1. אני יודע איך להגיע, אבל אני לא יכול להגיע דמיינו מצב פשוט. אדם צריך להגיע לפגישה חשובה בעיר אחרת. הוא מכיר את העיר, יודע את הכתובת, מבין את הוראות ההגעה ויודע לנהוג. אבל המכונית שלו התקלקלה. הוא אומר: אני יודע איך להגיע לשם, אבל אני לא יכול להגיע עכשיו. האם המשפט סותר את עצמו? לא. הוא יודע מה צריך לעשות, אבל התנאים אינם מאפשרים לו לבצע את הפעולה. אחרי כמה דקות הוא מוצא רכבת, מחליף שני אוטובוסים ומגיע בזמן. עכשיו הוא יכול לומר: בסוף הצלחתי להגיע. ואולי גם: לא היה פשוט, אבל הסתדרתי. אלה אינם משפטים זהים. כל אחד מהם מתאר היבט אחר של המצב. הראשון עוסק בידע. השני עוסק באפשרות לבצע פעולה. השלישי מדגיש תוצאה מוצלחת. הרביעי מתאר התמודדות עם נסיבות מורכבות. כאן מתחילה השאלה שלנו: כיצד העברית מחלקת את מה שבשפות אחרות עשוי להופיע תחת מילים כלליות כמו know , can או manage ? 2. לדעת: ידע אינו פעולה נתחיל בפועל לדעת . ...